השתקפות

סערה בחוץ, אפרורי וקר
רוח וגשם מנקים את האוויר שבחוץ.  
זקוקה לאוויר הנקי הזה
מחפשת לנשום אותו עמוק אל תוכי.
לעזור לי בניקיון של עצמי
אל הרחם שאני.
                                                                       

 היא מגיעה עם קפה ועוגיות

עטופה במעיל.
המזגן כבוי, חריצי חלונות פתוחים .
אחמם אם צריך, אני אומרת,
החריצים יישארו פתוחים
מאפשרים לבית ולי
לנשום את האוויר המתחדש בחוץ

הריון לידה, כל הזמן רוקדת סביב.
כל חיי מבלי שים לב
רוקדים סביב עמוד החיים הזה.
אנחנו מדברות
היא שואלת על תופעות
כשאני מספרת, היא צוחקת

ממש בהריון היא אומרת
אני מחייכת.
אכן לידה מחודשת יצרתי לעצמי.
מציצה אל תוכי, הפעם ללא פחד.
מביטה אל תוך הרחם שיצרתי
מבלי להיות מודעת לכך.
                                                                 
הריתי, ילדתי שוב ושוב                                      
ילדים ומעשים, חלומות ויצירות            
אך לא הריתי את עצמי
לא ילדתי אותי            
לא שהיתי את תשעת ירחי הלידה        
עם עצמי, איברי ובתוככי נפשי.
                                                                   
לא לימדתי עצמי                              
לחבק, להכיל,                                              
לקבל ולאהוב, את מי שאני, 
על הטוב והרע שבי.
יצאתי לאוויר העולם                                        
עירומה ויחפה.

                                                 

היכן שהוא בדרך                                 
המראה שבתוכי
נעלמה לה.
הפסקתי לראות אותי
ראיתי רק השתקפות צילי
השתקפות הגוף בעיני העולם.