מאכזב.
לא יודעת אם בא לי לבכות מכך שחלק נכבד מהעם שלנו
מעדיף לחיות בצילו של מנהיג שכל שהוא יודע לעשות זה לצעוק " זאב, זאב",
או, כי בא לי להיות בסוף מאי, לחגוג את יומהולדתי אחרי הכל.
אבל הכי הכי אני מקווה שאנחנו אזרחי מדינת ישראל,
אלו שתרגלו דמוקרטיה במיטבה אתמול, המאוכזבים והמאושרים,
יתאוששו מהר ולא יאבדו תקווה וחיוך כמו הגוף שלי smile emoticon
מתחילים מחדש...
"מתחילים מחדש
למה לא, מה זה רע...."
ההמהום הזה מגיע לראשי
ואזני משום מקום
אני מחייכת, כך אני צריכה להרגיש ולחשוב
כל יום, כל בוקר, כל רגע נתון.
הרגע שהיה, עבר הוא,לא ישוב.
כל דקה היא רגע נקי, ריק
אפשרות להתחיל מחדש.
ואם לגוף שלי קשה מעט לעכל את החומרים החדשים,
כפי שהייתי רוצה, אז אתן לו את הזמן שלו
אינני ממהרת, אין לי לאן
כבר הבנתי שהשפן של עליסה אינו מגיע לשום מקום בגלל מהירותו,
רק מבולבל ומבלבל את עצמו ואותנו.
אז אקח את הזמן לעכל, להבין, ללמוד, לחקור, לכתוב, לצחוק,
גם לבכות לא יזיק.
עוד יום עוד שבוע שבו רק אגדל ואֶתחזק.
את עצמי סבלנות ואהבה אלָמֵד.
כל כך הרבה למידה יש לי
ובי.
העצב והשמחה שוכנים בי האחד בתוך השניה.
הפחד וההתרגשות פועמים בליבי כגוף אחד.
הרעמים והברקים שבתוכי רועשים מאד,
לא מאפשרים לי בריחה, לא מאפשרים שתיקה.
העננים שבתוכי מתבהרים.
הפחדים מתפוגגים.
האישה מחבקת את הילדה
וביחד צועדות במשעול המפותל והמפתיע
שלהן קורא להמשיך ולהפציע.
לא יודעת אם בא לי לבכות מכך שחלק נכבד מהעם שלנו
מעדיף לחיות בצילו של מנהיג שכל שהוא יודע לעשות זה לצעוק " זאב, זאב",
או, כי בא לי להיות בסוף מאי, לחגוג את יומהולדתי אחרי הכל.
אבל הכי הכי אני מקווה שאנחנו אזרחי מדינת ישראל,
אלו שתרגלו דמוקרטיה במיטבה אתמול, המאוכזבים והמאושרים,
יתאוששו מהר ולא יאבדו תקווה וחיוך כמו הגוף שלי smile emoticon
מתחילים מחדש...
"מתחילים מחדש
למה לא, מה זה רע...."
ההמהום הזה מגיע לראשי
ואזני משום מקום
אני מחייכת, כך אני צריכה להרגיש ולחשוב
כל יום, כל בוקר, כל רגע נתון.
הרגע שהיה, עבר הוא,לא ישוב.
כל דקה היא רגע נקי, ריק
אפשרות להתחיל מחדש.
ואם לגוף שלי קשה מעט לעכל את החומרים החדשים,
כפי שהייתי רוצה, אז אתן לו את הזמן שלו
אינני ממהרת, אין לי לאן
כבר הבנתי שהשפן של עליסה אינו מגיע לשום מקום בגלל מהירותו,
רק מבולבל ומבלבל את עצמו ואותנו.
אז אקח את הזמן לעכל, להבין, ללמוד, לחקור, לכתוב, לצחוק,
גם לבכות לא יזיק.
עוד יום עוד שבוע שבו רק אגדל ואֶתחזק.
את עצמי סבלנות ואהבה אלָמֵד.
כל כך הרבה למידה יש לי
ובי.
העצב והשמחה שוכנים בי האחד בתוך השניה.
הפחד וההתרגשות פועמים בליבי כגוף אחד.
הרעמים והברקים שבתוכי רועשים מאד,
לא מאפשרים לי בריחה, לא מאפשרים שתיקה.
העננים שבתוכי מתבהרים.
הפחדים מתפוגגים.
האישה מחבקת את הילדה
וביחד צועדות במשעול המפותל והמפתיע
שלהן קורא להמשיך ולהפציע.
מרשים. מרגש. התחדשות אמיתית. קילוף כל הקליפות. מפגש עם השורשים. איזה יופי ועצמה יש בך. מחבקת.
השבמחק