דפים

יום שבת, 14 בפברואר 2015

ים




כמה ימי ים, חופש מתחושות קשות
מרגישה חיים חדשים מפעפעים בתוכי
מחפשים דרכם החוצה
קורעים את אגן הנשיות שבי
זועקים לפרוץ  לאוויר המלוח.
העמוד שהייתי
בלי שהרגשתי
מתחיל להיסדק
הכלונס הפנימי מתפרק
אימא כואבת ודואגת      
אבא מתכנס ומחייך
חיוך עצוב דאוב
ידיהם אוחזות בעמוד
עוטפות היטב לבל ייפול.
מכאובם ניבט מעיניהם
מהשתיקה, מהמרחק.
קשה עליהם מסע נוסף
תמונות עבר שבות, צצות
חיים שלמים היו להם
ובזקנתם לשלווה ואהבה
נטולת צער ומכאוב קיוו.
הורי האהובים 
הבטחתי ואקיים
אמנם טלטלה מפחידה וכואבת
גופי ונפשי בנתיב הזה חווים 
והוא כולו דרך חתחתים.
את הדרך אעבור,
אתרסק מעט,
אנסוק מחדש.
הדורים עם עצמי איישר
יכולות חדשות אשפר
אלמד לצעוד גם במים סוערים
לשחות בנחלים רדודים
עצי היער מחסה לי יתנו
את רעש הגלים יחרישו.
אחי ובנכם האהוב       
הקשוב, האוהב.
זה ששבר את ליבי   

בלכתו ללא שוב
משחררת אותךָ סוף סוף
למנוחת עולמים
בינות העננים והגלים הרכים
אני נשארת כאן,
איתי ואתכם
אוהבת ואהובה
חלשה וחזקה
קשובה ומקשיבה
נותנת ומקבלת
יכולה ומכילה
מחובקת ומחבקת
מתמסרת ומוסרת
פותחת שער חדש
רחב וגדול
לחיים החדשים
שישתרעו על פני
יריעות ארוכות של שנים
ימים, שעות וחודשים.


2 comments:

  1. נועל'ה, איזו כתיבה אמיצה. את כותבת כ"כ יפה. מרגישה כ"כ קרובה. אני איתך.

    השבמחק
  2. אני קוראת אותך ורואה מולי את החיוך הגומתי והמקסים שלך. אני מאחלת לך רק טוב וטוב.

    השבמחק