רגע לפני שהאביב מגיע
יושבים במכונית,
הגשם דופק בחזקה על השמשות
גלי הים מתנגחים זה בזה
ואני חושבת לי על הרגע הזה
ועוד מליון רגעים אחרים.
יושבים במכונית,
הגשם דופק בחזקה על השמשות
גלי הים מתנגחים זה בזה
ואני חושבת לי על הרגע הזה
ועוד מליון רגעים אחרים.
רגע, הינו ביטוי שגור בפי בני העשרה, כמושג זמן לא ברור,
בקרוב, מתי שהוא, הרגע הזה יהיה ויקרה.
הרגע הזה הפך לחלק מהשפה העברית הנוכחית, כסלנג,
דרך התבטאות ואמירה מסוימת.
אחרי שקראתי כמה פוסטים יפיפיים, מעניינים ומלמדים יש לומר,
לקחתי לעצמי את הרגע הזה והתחלתי לתהות על קנקנו, על המושג עצמו.
האם באמת ישנו רגע אחד מסוים בו צליל ההבנה או התובנה נופל אצלנו בכל חלקי גופנו,
או שמא זה אוסף של רגעים שיוצרים את אותו רגע מיוחד המגיש לנו סיטואציה
בה נוכל להבין ולהכיל את אותם תווים שנכתבו והצטרפו למנגינה אחת,
צלולה וברורה שאפילו אם נאטום אזנינו, נעצום עינינו, נקשה ליבנו,
היא תמשיך להתנגן בכל כלי שייבחר על ידי גופנו, תחדור את כל החומות שבנינו
ותפורר אותן על פי התווים שנכתבו על ידנו, על ידי כלי הנגינה המיוחדים שנבחרו מתוכנו,
תנגן בעצמה בדפנות פנימיותינו
עד כי כל אחד שנמצא סביבנו ישמע, ירגיש ויראה
שאכן ישנו מין רגע שכזה.
בקרוב, מתי שהוא, הרגע הזה יהיה ויקרה.
הרגע הזה הפך לחלק מהשפה העברית הנוכחית, כסלנג,
דרך התבטאות ואמירה מסוימת.
אחרי שקראתי כמה פוסטים יפיפיים, מעניינים ומלמדים יש לומר,
לקחתי לעצמי את הרגע הזה והתחלתי לתהות על קנקנו, על המושג עצמו.
האם באמת ישנו רגע אחד מסוים בו צליל ההבנה או התובנה נופל אצלנו בכל חלקי גופנו,
או שמא זה אוסף של רגעים שיוצרים את אותו רגע מיוחד המגיש לנו סיטואציה
בה נוכל להבין ולהכיל את אותם תווים שנכתבו והצטרפו למנגינה אחת,
צלולה וברורה שאפילו אם נאטום אזנינו, נעצום עינינו, נקשה ליבנו,
היא תמשיך להתנגן בכל כלי שייבחר על ידי גופנו, תחדור את כל החומות שבנינו
ותפורר אותן על פי התווים שנכתבו על ידנו, על ידי כלי הנגינה המיוחדים שנבחרו מתוכנו,
תנגן בעצמה בדפנות פנימיותינו
עד כי כל אחד שנמצא סביבנו ישמע, ירגיש ויראה
שאכן ישנו מין רגע שכזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה